הישיבה התיכונית חורב

אדם הוא יצירה מורכבת וחד-פעמית שאיננה יכולה להיתחם בגבולות השפה.
קשה לתאר אדם במלים ולכן נצמדים לפרטים ולנתונים: תאריכים, מקומות, שמות.
קשה לנו לתאר את נעם, כי נעם היה הרבה יותר ממה שנוכל לומר כאן במשפטים ספורים.
מי שהכיר את נעם יודע, שזיכרון חיוכו והילוכו ודבריו הם הנותנים משמעות לעובדות היבשות.

בי"ב בתמוז תשמ"ג נולד בירושלים תינוק מתוק ורגוע ונקרא כעבור שמונה ימים בשם נעם-יעקב. נעם היה בן שלישי לחיים וגילה מאירסון, ואח לשירה וליהושע. כעבור שנים מעטות נולדו לנעם שני אחים קטנים – הלל ויונתן.

נעם גדל, וכבר בשלבים מוקדמים התברר שהוא שובב גדול וגם חכם גדול. הוא למד לקרוא בגיל צעיר בת"ת של חב"ד, ולכן דילג על כיתה א' ונכנס היישר לכיתה ב' בבית הספר היסודי "חורב". שם מצד אחד הסתבך תכופות עם המורות, ומצד שני הפליא את כולם בידע נרחב ובתפיסה מהירה ועמוקה של החומר הנלמד. המורים לא ידעו מה לעשות אתו, אך הם סמכו עליו: כשהמפקח הגיע – היה לפחות ילד אחד שידע את כל התשובות.

בתחילת כיתה י' החל נעם ללמוד בישיבה התיכונית לחינוך תורני-סביבתי במצפה רמון, שם פרח, טייל וסיים בהצלחה רבה את לימודיו, אך חשוב מכך – גיבש לעצמו השקפת עולם ודרך חיים.

בתורה נעם מצא את עצמו והשקיע את כל כולו. דרכם של הרב קוק ותלמידיו דברה אליו, והוא המשיך לישיבת "איילת השחר" באילת, בה מצא בית אמתי. נעם אהב לא פחות מהגישה את הפתיחות ואת החום של אנשי הצוות. בן תורה הוא היה, אבל מן הסוג המיוחד לנעם: נשאר מצחיק, חייכן, שובב. הוא גייס את כוחותיו ללמוד תורה, להתנדבות במסגרות חינוכיות שונות, לגיבוש הישיבה והחברה. נעם לא הפסיק לעבוד על מידותיו ולהתקדם. הוא חונן בכוחות גדולים. את נפשו מילאו שאיפות גדולות. הוא התעתד להיכנס לתחום החינוך הפורמלי והבלתי-פורמלי והרבנות, להתמסר לעם ישראל.

לאחר שלוש וחצי שנות לימוד בישיבה הגבוהה, התגייס נעם לחיל השריון במסגרת ההסדר. הוא יצא לקורס מט"קים, וכשהשתחרר לקח חודשים אחדים פסק זמן לפני שיבתו לישיבה, בהם שימש כ'משיב' בבית המדרש של ישיבתו התיכונית במצפה רמון. לאחר מכן הדריך נעם טיולים במדרשת "אל ארצי" באילת. נעם אהב את ארץ ישראל בכל רמ"ח אבריו והאמין שטיולים הם כלי חינוכי מאין כמוהו. הוא שאף לפתח שיטות הדרכה חינוכית לטיולים. לאחר פסח האחרון חזר נעם ללימודיו בישיבת "איילת השחר".

ביום הולדתו האחרון, בו מלאו לו 23 שנים, זכה נעם להתארס עם בחירת לבו, אותה הכיר ב"אל ארצי". השניים תכננו להינשא בי"ז באלול תשס"ו ולהתגורר בישוב עלי, שם בחר נעם ללמוד. אך התכניות נקטעו. נעם גויס למילואים בצו 8 ונסע צפונה לקחת חלק במלחמה. לאחר מספר ימי המתנה נכנס נעם ללבנון בשיירה של טנקים, כשהוא משמש כטען של המ"פ רס"ן יותם לוטן.

כעבור שעות ספורות פגע טיל בטנק. מהפגיעה נהרגו במקום נעם ויותם.

נעם הלך מאתנו בי"ג באב תשס"ו, ונטמן בבית הקברות הצבאי בהר הרצל.
יהי זכרו ברוך.

האתר לזכרו של נעם www.dnoam.co.il