הישיבה התיכונית חורב




מאיר שמואל, בן רבקה ועזרא, נולד בוינה בירת אוסטריה בח' באייר תרצ"ח (09.05.1938). כאשר נולד היתה כבר אוסטריה כבושה למעשה בידי הצבאות הנאצים, בשל ההתעללות ביהודים החליטו הוריו לעזוב את וינה והם עלו לארץ ערב מלחמת העולם השנייה, בחודש מרץ 1939. ההורים, מאיר ואחותו התיישבו בירושלים בשכונת הבוכרים, בהתגבר ההתקפות הערביות על האיזור עברו לבמרכז העיר. מאיר למד בבית הספר היסודי "חורב", היה בכיתה ד' במותו.     
בבוקר 19.05.1948, חמישה ימים אחרי הקמת המדינה, החל הקרב המכריע על גורלה של ירושלים, שנמשך בשלב הראשון 24 יממות ברציפות והסתיים עם הכרזת ההפוגה הראשונה ביום 11.06.1948. במהלך תקופה זו הפגיזו הערבים את השכונות היהודיות של ירושלים ללא הבחנה. בקרבות אלו נהרגו בתוך העיר קרוב ל- 400 יהודים, למעלה ממחציתם אזרחים שרובם נפגעו בהפגזות.      
ביום התשיעי למערכה, י"ח באייר תש"ח (27.05.1948), הכוחות הירדנים והמצרים המשיכו להפגיז את השכונות היהודיות בירושלים. מאיר שמואל נפגע מפגז בשכונת הבוכרים ונפצע קשה, ביום המחרת י"ט באייר תש"ח (28.05.1948) מת מפצעיו בבית חולים.
מאיר שמואל נהרג עשרה ימים אחרי יום הולדתו העשירי. הותיר הורים ואחות בת שמונה וחצי, אחרי כשנה נולדה אחות נוספת. הובא לקבורה בבית העלמין הארעי בשיח באדר ולאחר כמה שנים הובא למנוחת עולמים בבית העלמין בהר המנוחות בירושלים